החלטה בתיק בש"א 6409/08

לפניי בקשה להפחתת סכום העירבון בסך 20,000 ש"ח או שהושת על המבקשת במסגרת ערעור על פסק הדין של בית משפט השלום, ת.א. 41963/04 מיום 26.11.07 (כב' השופטת ינון) שדחה את התביעה הכספית שהגיש המבקש בגין טענת לשון הרע, ולחלופין להפחית סכומה.

המבקש טוען כי שעה שסכום התביעה עומד על 150,000 ש"ח, סכום הערבון אינו פרופורציונאלי ועולה על הנזק אשר יכול להיגרם למשיב בעטיו של הערעור.

המבקש מוסיף וטוען כי הפקדת הסך הנ"ל "מהווה הכבדה בלתי סבירה ובלתי ראויה, עד כדי נעילת דלת בפני בעל דין" בהתחשב בהשתכרותו החודשית המהווה מחצית מסכום הערבון.

לטענת המבקש, סיכויי הערעור טובים לפי שבית המשפט קמא התעלם מסתירות, התעלם ממסמכים שהונחו לפתחו, ממניעיו של המשיב, שגה בקביעותיו בדבר תחולת הגנת תום הלב מכוח חוק איסור לשון הרע ועוד.

המשיב טוען כי המבקש לא הרים את הנטל בדבר העדר יכולת כלכלית, כמו גם שיש למבקש מקורות הכנסה אותם נמנע מלציין כגמלאי צה"ל. כמו כן, דוחה המשיב את טענת המבקש בדבר סיכויו הטובים של הערעור, בין היתר מחמת שאין סתירה בעדויות בניגוד לנטען בבקשה.

בתשובתו מאבחן המבקש בין הדרישה בדבר הוכחת העדר יכולת כלכלית בבקשות לפטור מהפקדת לפטור אגרה לעומת עירבון אשר " ספק אם ידרש המערער ועל כן יש להקל על המבקש ולהפחית את הערובה." (ההדגשות במקור, סעיף 2.4 לתשובה)

המבקש נתפס לכלל טעות: ההלכה בעניין הפקדת עירבון להבטחת הוצאות המשיב בערעור מחמירה בהשוואה להלכה בכל הנוגע למתן פטור מתשלום אגרת בית המשפט ולעניין זה יפים דבריה של כב' השופטת פרוקצ'יה (בש"א 1528/06 ורנר נ' הכנ"ר , לא פורסם):

"בעוד בעניין האגרה, די בסיכוי כלשהו להצליח בהליך כדי להצדיק פטור, לעניין פטור מערבון נדרש סיכוי בעל ממשות גדולה יותר כדי להצדיק פטור".

הערבון נועד להבטיח את תשלום ההוצאות שייפסקו לטובת המשיב באם הערעור יידחה. ההלכה הפסוקה מורה כי בית המשפט ישקול לעניין פטור מערבון בהתחשב במצבו הכלכלי של המבקש ובחינת סיכויי ההצלחה בערעור (בעניין ורנר, לעיל).

בגדר זה ציין בית המשפט העליון את החובה לשקול את זכות הגישה לערכאות על מנת שלא למנוע בשל חסרון כיס את יכולת בעל הדין להביא דברו לפני בית המשפט, תוך שקילת זכותו של הצד השני שלא יוטרד לשווא, הבטחת הוצאותיו ועוד. כן נקבע שעל בית המשפט הבוחן את הבקשה ליתן דעתו גם למידת מורכבות ההליך, שיעור ההוצאות הצפוי, מיהות הצדדים ועוד (סעיף 12 לפסק הדין).

עוד ראיתי להפנות לדברי כב' השופט רובינשטיין ברע"א 321/07 אלינה גושן נ' עו"ד יורם אבי גיא . בית המשפט אבחן בין הדרגות השונות בהם נדרש בעל דין להפקיד או לשלם כספים, במסגרת הליך משפטי, כאשר לעניננו הורה בית המשפט בסעיף ה.(6)(ג) להחלטה:

" בדרגה השלישית מצוי העירבון בגדרי ערעור, שהוא חובה; כאן כבר מחזיק המשיב בידו פסק דין לטובתו, אך מששבים ומטריחים אותו לבית המשפט - יש צורך להבטיח כי יוכל לגבות הוצאות אם ייפסקו לטובתו. כאן נשקלים - אמנם בזהירות רבה - גם סיכויי הערעור, ברמה גבוהה מאשר באגרות, אף כי לא כנושא יחיד ונועל דלת, תוך שנזכור כי המדובר בבסיס בחובה, וזו נקודת המוצא."

ולעניין סיכויי הערעור ראה, החלטת כב' השופטת חיות (בש"א 9425/07 אמנון נ' עו"ד טפר מפרק , לא פורסם) שקבעה כי "מצבו הכלכלי של המערער אף אם קשה הוא, אינו מצדיק כשלעצמו פטור מעירבון מקום שסיכויי הערעור אינם טובים."

יישום ההלכה על נסיבות המקרה שלפניי הביאני לכלל מסקנה שדין הבקשה להידחות.

המבקש לא הניח תשתית עובדתית המצדיקה היעתרות לבקשתו ובאופן שלא השתכנעתי כי יש לבוא לקראת המבקש על ידי חיובו בעירבון בסכום מופחת ולו באופן חלקי .

מצופה היה שיצורף תצהיר המפרט את מסת ההכנסות ההוצאות והנכסים של המבקש כי יצורפו תדפיסי חשבון בנק מעודכנים, אישורים על קבלת קצבאות, קרנות פנסיה קופות גמל כמו גם אישורים על תשלומים שוטפים ואחרים שיש בהם כדי לתמוך בבקשתו, במיוחד שעה שהמשיב הפנה לכך כי למבקש הכנסות נוספות מעבר להכנסות עליהן הצהיר המבקש, אך המבקש הסתפק בצירוף שני תלושי ולא טרח לצרף לצרף לתשובתו כל אסמכתא לאישוש בקשתו. בגדר זאת שקלתי את סיכויי הערעור שאינם רבים שכן עסקינן בתקיפת קביעות הנוגעות לממצאים עובדתיים שהיו מונחים לפני בית המשפט וקביעת ממצאי מהימנות בהם ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב.

מסקנתי מתחזקת גם לאור העובדה שהמבקש לא שילם את ההוצאות שחוייב בהם על ידי בית משפט קמא, דבר שיש בו כדי להעצים את הצורך בדבר חיובו בהפקדת ערבות וכקבוע בהלכה הפסוקה. (ע"א 4519/99 רוזמן נ' מס ערך מוסף).

מעבר לדרוש,

לא ראיתי העדר יחס סביר בין סכום הערבון שהושת לבין סכום התביעה כמו גם סכום ההוצאות המשוער ככל שיפסק בערעור.